ויני מור הוא אחד הגיטריסטים המשפיעים והחשובים ביותר שיצאו מהבום הוירטואוזי באמצע שנות השמונים. מתגאה בשישה אלבומי אולפן נכון לשנת 2001, הוא אחד האמנים המוכרים ביותר בחברת התקליטים Shrapnel. החל את הקריירה שלו בגיל 12, מור שיחק במועדונים ובברים עד שפאה גדולה של רסיס, מייק ורני, גילה אותו באמצעות מאמר מגזין. הקשר שלו עם וארני הוביל לפרסומת לפפסי ב-1985, שהעניקה לו מספיק הכרה כדי להקליט את אלבום הסולו הראשון שלו, Minds Eye. הופעת הבכורה שלו הובילה למספר פרסים ממגזיני גיטרה ומכרה למעלה מ-100,000 עותקים, והביאה אותו ישירות לאור הזרקורים של עולם הגיטרות.

הטירוף הווירטואוזי של סוף האייטיז הוביל לעוד פרסומים שהתקבלו ב-Shrapnel, ועד מהרה הוא החל להופיע עם להקות אחרות בסצנת הרוק ההארד. הוא הצטרף ללהקה של אליס קופר לסיבוב הופעות ולאלבום Hey Stoopid, והוציא שני סרטוני הדרכה פופולריים מאוד על נגינה בגיטרה. הוא הבטיח סיור עם Rush עבור חומרי הסולו שלו, ואז הסתובב וערך סיור בקליניקה לגיטרה שהשתרע על פני כמה יבשות. מסירותו להוראת מלאכתו הביאה לו שבחים רבים בחוגי המוזיקאים. למרות שבשנות התשעים נרשמה ירידה בפופולריות של מוזיקת ​​גיטרות סולו, מור שרד את מגמת הירידה הודות לקליניקות הגיטרה הפופולריות שלו ונגינת גיטרה איכותית. בעמידה זקוף עם גיבורי הגיטרה אל דימעולה וג'ו סטריאני, ויני מור נהנתה מיחסי עבודה מוצלחים עם תקליטי Shrapnel שנמשכו מעבר לשנות התשעים אל המאה הבאה. למרות שמעולם לא פיצחה את המיינסטרים, מור עדיין נהנה מקריירה ארוכה ומספקת מבחינה יצירתית בעולם הגיטרה האינסטרומנטלית.