סטיב סטיבנס הוא אחד הגיטריסטים המוכשרים ביותר שצמחו מסצנת המוזיקה של שנות ה-80. סטיבנס, שנולד בברוקלין, ניו יורק, ב-5 במאי 1959, הרים לראשונה את הגיטרה בגיל שבע בלבד, לפי הצעתה של סאני אוקס, אחותו/מורה לגיטרה של זמר המחאה פיל אוקס משנות ה-60. כשהוא שקע בגיבורי הגיטרה הבריטיים הגדולים של תחילת שנות ה-70 כמו בק, פייג' וקלפטון, סטיבנס הפך בסופו של דבר למעריץ פרוג רוק מושבע, במיוחד אנשים כמו King Crimson ו-Yes. סטיב התקבל לבית הספר היוקרתי לאגווארדיה לאמנויות הבמה שעליו התבסס הסרט תהילה.

חידד את האומנות שלו בזמן שניגן במנהטן, סטיבנס הקליט אלבום שלא יצא עם להקתו, Fine Maribus for Island Records. האלבום הזה הופק על ידי ג'ימי מילר מתהילת הרולינג סטונס. סטיב הוזמן לנגן על יציאת הסולו השנייה של מתופף Kiss פיטר קריס לאחר נשיקה, ב-1982, Let Me Rock You. פיטר כיסה את השיר המקורי של סטיב First Day In The Rain עבור האלבום הזה. זה היה גם במהלך שנות ה-80 המוקדמות שסטיבן התחבר לזמר לשעבר של דור ה-X בילי איידול, שעבר לניו יורק בתקווה לפתוח בקריירת סולו. איידול מצאה את הרדיד המושלם בסטיבנס, וכשהמנהל לשעבר של Kiss ביל אוקוין תמך בהם, הקריירה של איידול זינקה שחקים. בשילוב רקע הפאנק של איידול והרוק הארד של סטיבנס עם מוזיקת ​​דאנס, איידול הפכה לאחד מכוכבי הווידאו המוקדמים של MTV, שכן אלבומים כמו בילי איידול מ-1982 ו-Rebel Yell מ-1983 הפכו ללהיטים שוברי קופות - שדורבנו על ידי עבודת הגיטרה ההמצאתית של סטיבנס (וגלאם שערורייתי) תמונת סלע).

ב-1985 נסע סטיב לצרפת כדי להקליט עם התאומים תומפסון עבור האלבום שלהם, HereÂ's To Future Days. הוא גם היה אורח הלהקה (עם החבר של מדונה וסטיב נייל רוג'רס) להופיע בהופעה של Live Aid. לקח תקופה ממושכת עד שאיידול וסטיבנס הציעו את האלבום השלישי, Whiplash Smile מ-1986, ולמרות שזה היה עוד להיט גדול, סטיבנס השתוקק להשיק קריירת סולו משלו, ויצא מהלהקה של איידול עד סוף העשור. סטיבנס גם נשאר אקדח שכור מבוקש, שכן הוא ניגן בהקלטות של מייקל ג'קסון (Dirty Diana-Bad), Ric Ocasek (This Side of Paradise), ורוברט פאלמר (אל תסביר), בין היתר. בנוסף, סטיבנס הופיע בפסקול המגה-מכר משנת 1986 לסרט "טופ גאן" של טום קרוז, עליו שיתף פעולה עם הקלידן הרולד פלטרמייר ב-"Top Gun Anthem" (שזיכה את סטיבנס בפרס גראמי עבור הופעה אינסטרומנטלית בפופ באותה שנה).

ב-1989, לאחר שהוחתם על ידי המפיק המפורסם טד טמפלמן ב-Warner Brothers Records, סטיבנס הקים קבוצה משלו, Atomic Playboys. בתחילת שנות ה-90 ראה את סטיבנס ממשיך בלוח הזמנים העמוס שלו, כשהקים קבוצה חדשה עם סולן האנוי רוקס לשעבר מייקל מונרו, בשם ג'רוזלם סלים. בתפנית מוזרה של הגורל, סטיבנס חתם אז לעבוד עם סולן מוטלי קרו לשעבר וינס ניל ב-Exposed מ-1993. זה ראה את סטיבנס אנד ניל כפותחים לסיבוב ההופעות הקיץ של ואן חאל. ביקורות רבות הצהירו שסטיב היה הגיטריסט הטוב ביותר שפאר את הבמה בערבים רבים. סוף סוף קיבל סטיבנס את ההזדמנות שלו להראות את הערכתו לכל החיים לפרוג רוק כשהתאחד עם הבסיסט טוני לוין והמתופף טרי בוצ'יו בתלבושת הבומבסטית בוציו לוין סטיבנס, והוציא עד כה צמד מהדורות: Black Light Syndrome מ-1997 ו-Situation Dangerous מ-2000. בערך באותו זמן, סטיבנס התאחד עם איידול, הופיע לצד הזמר ב-VH1 Storytellers משנת 2002, וגם מצא זמן להוציא מהדורת סולו נוספת, Flamenco A Go-Go. במהלך תקופה זו הוא יצר שותפות יצירתית עם בן ווטקינס משיתוף הפעולה האלקטרוני Juno Reactor. ההרכב של הצמד, Pistolero, נבחר על ידי הבמאי רוברט רודריגז לסרטו Once Upon A Time In Mexico. מאז שימשו שירי סטיבנס-ווטקינס בסרטי קולנוע מרכזיים רבים. ב-2008 הוציא סטיב את האלבום האינסטרומנטלי שזכה לשבחי הביקורת Memory Crash. בשנת 2011 חגגו סטיב סטיבנס ובילי איידול שותפות של 30 שנה שהיום חזקה מאי פעם.